היסטוריה ואדריכלות

בניין ימקא, עם קשתותיו המהודרות, כיפותיו ומגדל התצפית המתנשא מעליו לגובה של כ-45 מטר, הינו חלק מנופה של העיר ומוכר בה כמרכז תרבות משמעותי.

המוסד הוקם בשנת 1878, בתוך חנות ספרים ששכנה בסמוך לשער יפו. הוא נדד ממקום למקום עד לשנת 1909, בה רכש הארגון בניין קטן על יד שער שכם. נשיאו הראשון היה ג'ורג' ויליאמס, אשר ייסד את ארגון ימקא הראשון בשנת 1844 בלונדון.

במלחמת העולם הראשונה נסגר הבניין בידי השלטונות הטורקיים, אך נפתח מחדש על ידי הבריטים והעניק שירותים לחיילים ולתושבי העיר. בשנת 1920 היה ד"ר ארצ'יבלד הארט למזכיר הכללי של ימקא בירושלים.  מאמציו להפוך את המוסד למרכז לאנשים מכל דת ולאום הרשימו מאוד את מר ג'יימס ניובגין ג'ארווי ממונטקליר, ניו ג'רסי, ארה"ב, שתמך במוסד ביד נדיבה. כך התאפשרה הקמתו של מבנה חדש ויפה, המבנה הנוכחי.

בזכות תרומות מארצות הברית וממנצ'סטר באנגליה, נרכשה חלקת אדמה מהפטריארכיה היוונית האורתודוקסית ובשנת 1928 הניח הלורד פלאמר, הנציב העליון הבריטי בפלשתינה, את אבן הפינה של הבניין. ב-18 באפריל 1933, חנך הגנרל הבריטי לורד אלנבי את בניין ימקא בירושלים.  המבנה תוכנן בסגנון ניאו-ביזנטי על ידי ארתור לומיס הרמון, אדריכל ה- Empire State Building. המבנה הוא שיר הלל באבן, עשיר בסמלים.

שלושה תחומים- רוח, נפש וגוף- הינם שלוש הצלעות במשולש של ארגון ימקא, משולש המיוצג כמוטיב ברור במבנה כולו. נושאים אלו מופיעים בשלושת החלקים המרכזיים בבניין: המגדל המרכזי על פעמוניו האצילים ושלושת בתי התפילה (רוח), האודיטוריום על עיטוריו המורכבים (נפש) ואולם ההתעמלות והבריכה (גוף).

אלמנטים קישוטיים מייצגים את שלוש הדתות המונותאיסטיות. לדוגמה, 12 עצי הברוש בגינה מייצגים את 12 שבטי ישראל, את 12 תלמידיו של ישו ואת 12 המאמינים של מוחמד. נושא זה חוזר גם באודיטוריום וגם באולם ההתעמלות, כש-12 חלונות מאירים את הכיפות ו-12 קשתות אבן נישאות מעל המרפסות. 40 העמודים בחצר מסמלים הן את 40 שנות נדודי בני ישראל במדבר סיני והן את 40 ימי הפיתוי של ישו. כותרות העמודים מעוטרות בתמונות של החי והצומח בארץ ושל תושביה.

בחזית הבניין חרוטות שלוש כתובות- יהודית, נוצרית ומוסלמית: "ה' אלוקינו ה' אחד", בעברית, בצד ימין, "אני הדרך", בארמית, במרכז, ובערבית, בצד שמאל: "אין אלוהים מבלעדי אללה".

צוות ההנהלה והתפעול בימקא מייצג את הרבגוניות שבאוכלוסיית עיר הקודש, והתוכניות במקום מיועדות לכל הקהילה, במטרה לטפח הרמוניה ופיתוח רוח, נפש וגוף. בזכות מאמציו לקידום ערכי כבוד האדם, האחדות והשלום, הוצע בשנת 1933 שמו של אירגון ימקא הבינלאומי ירושלים כמועמד לפרס נובל לשלום.

הזמן עכשיו

התחייבות למחיר הטוב ביותר הזינו קוד קופון "555" ותהנו מהנחה נוספת