היסטוריה ואדריכלות

בניין ימקא הפך לאייקון רשמי של העיר ירושלים כבר לפני עשרות שנים. קשתותיו המהודרות, כיפותיו ומגדל התצפית המפורסם שמתנשא מעליו לגובה של כ-45 מטר – הפכו לסימן היכר של מרכז התרבות המפורסם שחרט על דגלו ערכי שוויון, כבוד האדם, הכרה בחשיבותה של רב תרבותיות, ושאיפה לשלום בין הלאומים.

אבל דרכו של בניין ימקא לא התחילה מכאן, אלא דווקא מחנות ספרים ששכנה ליד שער יפו. מאז 1878 הוא נדד בין אזורים שונים בעיר עד שקבע את משכנו בשנת 1909 – אותה שנה בה רכש ארגון ימקא בניין קטן בסמוך לשער שכם. נשיאו הראשון היה סר ג'ורג' ויליאמס שייסד את ארגון ימקא הראשון בלונדון ב-1844.

במהלך במלחמת העולם הראשונה החליט השלטון הטורקי לסגור את הבניין, אך בהמשך הבריטים פתחו אותו מחדש והעניקו בו מגוון שירותים לתושבי ירושלים ולחיילים ששירתו באזור. כאשר בשנת 1920 נבחר ד"ר ארצ'יבלד הארט למזכיר הכללי של ימקא בירושלים, הוא התאמץ להפוך את המוסד למרכז עבור בני כל הדתות והלאומים. מאמצים אלה הותירו רושם עז על מר ג'יימס ניובגין ג'ארווי ממונטקליר, ניו ג'רסי, ארה"ב, שתמך במוסד ביד נדיבה. בזכותו התאפשרה הקמתו של מבנה חדש – זהו המבנה הנוכחי והמרשים.

התרומות החשובות שהגיעו מארה"ב ומאנגליה סייעו ברכישת חלקת אדמה מהפטריארכיה היוונית האורתודוקסית – וכבר בשנת 1928 הניח הלורד פלאמר, הנציב העליון הבריטי בפלשתינה, את אבן הפינה של הבניין. לאחר חמש שנות בנייה, ב-18 באפריל 1933, חנך הגנרל הבריטי לורד אלנבי את בניין ימקא בירושלים: מבנה ניאו-ביזנטי מרהיב ביופיו שתוכנן על ידי ארתור לומיס הרמון, ממתכנני מגדל Empire State Building.

בעיני רבים, בניין ימקא בירושלים נחשב ליפה ביותר מכל מרכזי ימקא ברחבי העולם. כל המבנה הוא למעשה שיר הלל באבן עשיר בסמלים. שלושה עולמות – רוח, נפש וגוף – מסמלים את שלוש הצלעות במשולש של ארגון ימקא המיוצג היטב כמוטיב חוזר בכל רחבי המבנה. נושאים אלה באים לידי ביטוי צורני בשלושת החלקים המרכזיים של הבניין: המגדל המרכזי על פעמוניו האציליים ושלושת בתי התפילה (עולם הרוח), האודיטוריום על שלל עיטוריו המורכבים (עולם הנפש), ואולם ההתעמלות והבריכה (עולם הגוף).

שלוש הדתות המונותאיסטיות – נצרות, יהדות ואסלאם – מיוצגות גם הן באלמנטים קישוטיים. כך למשל, 12 עצי הברוש בגינה מייצגים את 12 שבטי ישראל, את 12 תלמידיו של ישו ואת 12 המאמינים של מוחמד. מוטיב זה חוזר גם באודיטוריום וגם באולם ההתעמלות, כאשר 12 חלונות מאירים את הכיפות ו-12 קשתות אבן נישאות מעל המרפסות. 40 העמודים בחצר מסמלים את 40 שנות נדודי בני ישראל במדבר סיני, כמו גם את 40 ימי הפיתוי של ישו. 

כותרות העמודים מעוטרות בתמונות של החי והצומח בארץ ושל תושביה, ובחזית הבניין חרוטים שלושה משפטים המסמלים כל אחד בנפרד את הדת היהודית, הנוצרית והמוסלמית: "ה' אלוקינו ה' אחד", בעברית מימין, "אני הדרך", בארמית במרכז, ובערבית משמאל – "אין אלוהים מלבד אללה".

מאז ומתמיד, צוות ההנהלה והתפעול של מרכז ימקא מייצג את הרבגוניות שבאוכלוסיית עיר הקודש, והתוכניות במקום מיועדות לכל הקהילה, במטרה לטפח הרמוניה ולפתח אצל כל אחד ואחת את עולמות הרוח, הנפש והגוף.